<h1>חוקות הדיינים סימן ו'</h1>
<h2>דף לא.</h2>
הסופר העומד לפני ב"ד צריך שיכתוב בכתב א' כל הטענות שיטענו כל או"א מבעלי הדינין ונותן לכל א' מהם טופס משום דכל זמן שלא נכתבו הטענות יכולין לחזור ולטעון כשאין סותרים דבריהם הראשונים כגון שאם תבע ממנו חבירו שהיה חייב לו מאה (דינירן) [דינרין] וטען חבירו וא"ל להד"מ כל זמן שלא באו עדים שלוה יכול לחזור בו וליתן אמתלא לדבריו ולטעון לויתי ופרעתי אבל אם נכתבו הטענות אין יכול לחזור בו ולטעון ולומר אין לויתי ופרעתי כדי לפטור את עצמו אלא ודאי הרי הוא חייב לשלם ואעפ"י שלא באו עדים שלוה לפי שהיה להם לברר טענותיהם משעת כתיבה כך מפורש בב"ב בפ' גט פשוט [קס"ח ע"א] ובב"מ בפ"ק [כ' ע"א] ולפ"ז נמצא שאם נכתבו הטענות וחזר ואמר לויתי ופרעתי (אינו נאמן) שהרי הוא כאלו באו עדים לאחר שכפר בפני ב"ד ואמר לא לויתי ממנו כלום ובאו עדים ואמרו שלוה ממנו דאמרינן שהוחזק כפרן לאותו ממון משום דכל האומר לא לויתי כאומר לא פרעתי דמי והרי הוא חייב לשלם כמו שאני עתיד לכתוב בע"ה אבל הרמב"ן ז"ל בחי' בבבא מציעא בפ"ק [כתב] שאם טענו טענותיהם בפני שנים אם עדיין לא נכתבו יכולין לחזור בהם אבל אם היו לפני ג' אפילו לא נכתבו אין יכולין לחזור בהם והביא ראיה לזה מן הירושלמי [סנהדרין פ"ג ה"ד] כמו שמפורש שם.
<h2>דף קסח.</h2>
הסופר העומד לפני ב"ד צריך שיכתוב בכתב א' כל הטענות שיטענו כל או"א מבעלי הדינין ונותן לכל א' מהם טופס משום דכל זמן שלא נכתבו הטענות יכולין לחזור ולטעון כשאין סותרים דבריהם הראשונים כגון שאם תבע ממנו חבירו שהיה חייב לו מאה (דינירן) [דינרין] וטען חבירו וא"ל להד"מ כל זמן שלא באו עדים שלוה יכול לחזור בו וליתן אמתלא לדבריו ולטעון לויתי ופרעתי אבל אם נכתבו הטענות אין יכול לחזור בו ולטעון ולומר אין לויתי ופרעתי כדי לפטור את עצמו אלא ודאי הרי הוא חייב לשלם ואעפ"י שלא באו עדים שלוה לפי שהיה להם לברר טענותיהם משעת כתיבה כך מפורש בב"ב בפ' גט פשוט [קס"ח ע"א] ובב"מ בפ"ק [כ' ע"א] ולפ"ז נמצא שאם נכתבו הטענות וחזר ואמר לויתי ופרעתי (אינו נאמן) שהרי הוא כאלו באו עדים לאחר שכפר בפני ב"ד ואמר לא לויתי ממנו כלום ובאו עדים ואמרו שלוה ממנו דאמרינן שהוחזק כפרן לאותו ממון משום דכל האומר לא לויתי כאומר לא פרעתי דמי והרי הוא חייב לשלם כמו שאני עתיד לכתוב בע"ה אבל הרמב"ן ז"ל בחי' בבבא מציעא בפ"ק [כתב] שאם טענו טענותיהם בפני שנים אם עדיין לא נכתבו יכולין לחזור בהם אבל אם היו לפני ג' אפילו לא נכתבו אין יכולין לחזור בהם והביא ראיה לזה מן הירושלמי [סנהדרין פ"ג ה"ד] כמו שמפורש שם.
